רבים מהישראלים שמתכננים רילוקיישן בטוחים שברגע שהם עוזבים את הארץ, חבל הטבור מול רשות המיסים נחתך אוטומטית. 

המציאות היא שסעיף 100א לפקודה, המכונה "מס יציאה", קובע כלל נוקשה: ביום שבו חדלתם להיות תושבי ישראל, המדינה רואה בנכסים שלכם כאילו "נמכרו רעיונית" יום אחד לפני העזיבה.

מדינת ישראל רוצה את החלק שלה בעליית הערך של הנכסים שלכם (מניות, אופציות, נדל"ן בחו"ל ועוד) על התקופה שבה חייתם כאן.

המלכודת: לשלם עכשיו או לשלם אחר כך?

החוק מאפשר לכם שתי דרכים להתמודד עם המס, ולבחירה ביניהן יש משמעות כלכלית אדירה:

✔ תשלום במועד העזיבה: חישוב המס לפי שווי השוק של הנכס ביום הניתוק. הבעיה? אתם צריכים להביא כסף מהבית על רווח שעדיין לא מימשתם ("על הנייר").

✔ דחיית המס למועד המימוש (ברירת המחדל): תשלמו רק כשבאמת תמכרו את הנכס בעתיד. במקרה כזה, המס יחושב לפי נוסחה לינארית – חלוקת הרווח הכולל לפי מספר הימים שהייתם בישראל לעומת התקופה בחו"ל.

למה ה"נוסחה הלינארית" היא חרב פיפיות?

בפסק הדין המפורסם בעניין דוד קניג, נקבע כי מס היציאה אינו מתנגש עם אמנות המס הבינלאומיות וישראל רשאית לגבות אותו.

אבל כאן נמצא הטיפ הקריטי: הנוסחה הלינארית מניחה שהנכס עלה בערכו באופן שווה לאורך כל השנים. אם יש לכם מניות בסטארט-אפ שערכן זינק דווקא אחרי שעזבתם את הארץ – הנוסחה הזו עלולה לגרום לכם לשלם מס ישראלי גבוה על רווחים שנוצרו בכלל כשכבר הייתם תושבי חוץ.

איך נערכים נכון ל"מס יציאה"?

כדי לא למצוא את עצמכם בעימות יקר מול פקיד השומה שנים אחרי המעבר, אלו הצעדים שחובה לבצע:

מיפוי נכסים מוקדם: הכנת רשימה מדויקת של כל הנכסים ביום העזיבה (כולל הצהרת הון יזומה לבעלי עסקים).

תיעוד עלויות: שמירת כל הניירת על רכישת הנכסים והוצאות נלוות כדי לצמצם את רווח ההון למינימום.

📌 בחינת סטייה מהנוסחה: במקרים חריגים, ניתן להוכיח לרשות המיסים שהרווח נצמח ברובו בחו"ל ולדרוש חישוב שונה מהנוסחה הלינארית – זהו מהלך שדורש מומחיות וליווי מקצועי.

הרילוקיישן שלכם מתחיל בתכנון מס

מס יציאה הוא לא גזירת גורל, הוא משתנה שצריך לנהל. 

מתכננים מעבר לחו"ל? אל תחכו ליום המכירה כדי לגלות כמה מס אתם חייבים. צרו איתי קשר לשיחת ייעוץ אסטרטגית, ונבטיח שהמעבר שלכם יהיה חלק וכלכלי מהרגע הראשון.