קביעת תושבות לצרכי מס הכנסה היא חשובה מאוד (יותר פרטים).

אך לא פחות חשוב לקבוע סטטוס שלכם בביטוח הלאומי. היו מקרים כאשר משפחות שעברו לרילוקיישן, המשיכו לשלם דמי ביטוח במשך שנים, אך בעד חזרתם לארץ גילו שאינם זכאים לשירותים רפואיים.

בניגוד לפקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי אינו מגדיר מיהו תושב ישראל. אבל בהיתבסס על פסקי דין ועל הפרקטיקה הקיימת - כללי הגדרת תושבות מאוד דומים לזה שנקבעו במס הכנסה.

🔔 תושב ישראל הינו אדם שמרכז חייו בישראל.

מרכז החיים של אדם נבדק על פי שני מבחנים:

✅ מבחן אובייקטיבי - האם מקום מגוריו, משפחתו, עבודתו ונכסיו נמצאים בישראל

✅ מבחן סובייקטיבי - היכן האדם בעצמו רואה את מרכז חייו

כדי להיחשב לתושב ישראל, על האדם לעמוד בשני המבחנים האלה, ובתנאי שהוא שוהה בישראל כחוק ומחזיק באחת מסוגי האשרות המקנות תושבות:

📌 אזרחות ישראלית

📌 רשיון לישיבת קבע

📌אשרה מסוג א/1, א/2, א/4 ו-א/5

כאשר אתם עוברים לחו"ל, בדרך כלל הביטוח הלאומי ימשיך להכיר בכם כתושבי ישראל במשך חמש השנים הראשונות, כל עוד אתם משלמים דמי ביטוח. לאחר מכן תתבקשו להוכיח ששהותכם בחוץ לארץ ממשיכה להיות זמנית, ושמרכז החיים שלכם עדיין בישראל.  תצטרכו למלא שאלון תושבות לשוהה בחו"ל, לצרף מסמכים תומכים ולמסור לביטוח הלאומי בדואר או דרך האתר. 

שימו לב שביטוח לאומי בדרך כלל קובע סטטוס זהה לכל בני משפחה, כולל ילדים עד גיל 18 - אלא אם כן, אחד מבני משפה הגיש בקשה אחרת.

🔔 הביטוח הלאומי רשאי לבחון את תושבותו של האדם גם לפני שמלאו 5 שנים לשהותו בחוץ לארץ, למשל על פי בקשתו של האדם או כשיש בידי הביטוח הלאומי מידע, ממנו עולה לכאורה, שהאדם חדל להיות תושב ישראל.

תזכרו שאין קשר בין אזרחות לתושבות ואפילו בין הסטטוס שלכם בביטוח הלאומי לבין זה במס הכנסה. במידה ואם תרצו לנתק את התושבות שלכם במס הכנסה - יהיה לכם יותר קל עם קודם לכן ביקשתם לנתק את התושבות בביטוח הלאומי.

אם אתם מתככנים מעבר לחו"ל לתקופה ארוכה - אני ממליצה להתארגן מראש (איך לתכנן רילוקיישן?) ולהגיש בקשה לניתוק תושבות טרם יציאה מישראל, כבר בשלב שיש לכם תאריך נסיעה. כמו שניתן ללמוד מספקי דין בנושא - כמעט בלתי אפשרי לשנות את הסטטוס בדיעבד.

📌 בעד חזרה לישראל תצטרכו להגיש שאלון מתאים על מנת לחדש את התושבות. לשאלון יש לצרף מסמכים, המוכיחים את סיום מרכז החיים בחוץ לארץ (על מכירת נכסים, סיום עבודה וכד') ומסמכים התומכים על קיום מרכז החיים בישראל (אישור משלוח חפצים לישראל, חוזה שכירות, הסכם העסקה, רישום ילדים לבית הספר וכד'). 

תצטרכו ולעבור תקופת המתנה של עד חצי שנה (חודש על כל שנת היעדרות) לקבלת שירותים רפואיים. חודש המתנה הוא למעשה לא חודש שלם, אלא 25 ימים רצופים של שהייה בישראל. מומלץ לרכוש ביטוח רפואי פרטי לתקופה הזאת.

ניתן לפדות את תקופת ההמתנה בתשלום מיוחד, ולקבל את השירותים הרפואיים מיד עם סיום התשלום.

✅ מומלץ לבדוק האם למדינה, אליה אתם עוברים, יש אמנה לביטוח הסוציאלי עם ישראל. במידה וכן - תוכלו להמשיך לנצל את כל הזכויות שלכם ותצטרכו לשלם רק דמי ביטוח בריאות (5% מגובה ההכנסה).

אם ברצונכם להמשיך להיחשב כתושבי ישראל מבחינת ביטוח הלאומי - עליכם לשלם דמי ביטוח על בסיס ההכנסות שלכם. גובה התשלום ייקבע ע"פ דו"ח שתגישו למס הכנסה.

אין לשלם דמי ביטוח מינימליים, אלא אם כן אין לכם הכנסה.

עולים חדשים נחשבים כתושבי ישראל החל מיום הגעתם לארץ. אולם, אם יתברר בהמשך כאינם מתכוונים להתגורר בישראל באופן קבוע, הרי לביטוח הלאומי זכות לשלול את תושבותם, ולפעמים באופן רטרואקטיבי - דבר שעלול לגרום לשלילת הזכויות שלהם לקצבאות שכבר שולמו.

בני הגיל השלישי ששוהים בחוץ לארץ יותר מאשר בישראל, יוכלו במקרים מסוימים להמשיך להיות מוכרים כתושבי ישראל, גם לאחר 5 שנות שהייה בחו"ל. הביטוח הלאומי מכיר בכך שבני הגיל השלישי פנויים יותר לנסיעות תכופות לחוץ לארץ לביקור אצל ילדים או משפחה, או כדי לטייל, ומתחשבים בוותק התושבות שנצבר לאורך השנים בישראל. 

אם קיבלתם הודעה מביטוח הלאומי על שלילת תושבותכם מסיבה כזו או אחרת - תזכרו שיש לכם זמן מוגבל להגשת ערעור. מוזמנים לפנות אליי לקבלת ייעוץ בכל הקשור לנו